כוכבים על הגב, פלנקטון בפה: מי אתה כריש לוויתן?

עדין נפש וקולינריה. כריש לוויתני וחבר, צילום: עומרי עומסי, רשות הטבע והגנים

כן, זה כריש לוויתני!

בשניה שהוכרזה הפסקת האש באביב של שנת 26', חזרו ההמונים לפקוד את החופים ושמורות הטבע. כולם חיפשו שקט בתוך רעש שאגת הארי. באותו יום חיכה למבקרים בשמורת חוף האלמוגים ים טורקיזי שקט ורגוע, בדיוק כמו שהם צריכים. הסערה הגיעה מכיוון בלתי צפוי. צולל שיצא לשוטט באזור סלע משה בשמורה, שחה בין האלמוגים ודגי השונית, עד ששם לב שחולף על פניו יצור ענק. אם היה אפשר לשפשף עיניים מתחת למסכת הצלילה, הצולל כבר היה משפשף אותן מזמן: זה מה שהוא חושב שזה? גוף אפור כחלחל, "שמיכת כוכבים" על הגב, ופה פעור ועצום: כן, זה כריש לוויתני!

אותו בחור מיהר לתעד את החבר המנוקד - ולהרבות צהלולים מחוץ לים. פחד? לא בבית ספרנו - הצוללים והמשנרקלים באילת כבר מכירים את הכריש הלוויתני, ולכן לא מפחדים. הוא כבר כמעט בן-בית, כמה וכמה מאחיו מבקרים בחופי אילת, והם תועדו לא מעט בשנים האחרונות.[1] הסיבה שהם מגיעים לכאן, בעיקר בעונות מעבר, היא גם הסיבה שלא נשקפת מהם שום סכנה: הכריש הלוויתני בסך הכול מחפש אוכל, וכשאומרים אוכל מתכוונים לאוכל קטן מאד - פלנקטון. כשכריש לוויתני עושה דרכו לאילת, הוא בעצם שוחה בקצב הרגוע שלו למסעדה האהובה עליו בישראל, ובמסעדה הזאת צריך לעבוד קשה כדי לאכול: הוא מסנן כמויות עצומות של מים, מה שמשאיר אצלו בפה המוני זואופלנקטון ודגיגים קטנטנים או כל מה שזעיר והים מציע. ככה זה, הכריש הלוויתני הענק הזה הוא עדין נפש וקולינריה.

דיאטת יצורים זעירים. זואופלנקטון, צילום: פרופ' תמר גיא חיים, המכון הלאומי לאוקיינוגרפיה, חקר ימים ואגמים לישראל

מה קשור לוויתן?

רגע, הוא כריש? הוא לוויתן? אז זהו, שאין כל קשר משפחתי בין כריש ולוויתן. הכריש הלוויתני (Rhincodon typus) הוא כריש - דג סחוס, הלוויתן הוא יונק, אז איך השתרבב האחרון בשמו? גודלו העצום של הכריש הלוויתני ושיטת האכילה שלו - סינון המזון מהמים, בדומה ללווייתני מזיפות, הם שהוסיפו לו את שמו השני. אגב, לפי החלטת האקדמיה ללשון העברית שמו הוא כָּרִישׁ לִוְיְתָנִי, אבל רוב הציבור עדיין מעדיף לקרוא לו כריש לוויתן.

הסיבה שהם מגיעים לכאן היא גם הסיבה שלא נשקפת מהם שום סכנה: הכריש הלוויתני בסך הכול מחפש אוכל, וכשאומרים אוכל מתכוונים לאוכל קטן מאד - פלנקטון. כן, הדג הגדול בעולם הוא עדין נפש וקולינריה

תעודת זהות מלידה

צילום: Derek Keats באמצעות Wikimedia Commons ברישיון Creative Commons Attribution 2.0 (CC BY 2.0)

דגם שמי הלילה שמשורטט לכריש הלוויתני על הגב הוא לא רק קישוט יפהפה. מחקרים על כרישי לווייתן הראו שלכל פרט יש את דגם הנקודות הייחודי לו, ובצילום נכון - במיוחד של אזור מסוים מאד בגוף - אפשר לזהות אותו, ולהצליב אותו עם ספריות צילום גלובליות. איך "קוראים" את דגם הנקודות שעל גופו? הפתרון מגיע מעולם אחר לגמרי. לפני עשורים פיתח האסטרופיזיקאי אדוארד גרוט אלגוריתם שנועד בכלל לזהות דפוסי כוכבים וגלקסיות בשמי הלילה.

בתחילת המאה חברו חוקר כרישי לוויתן, אסטרופיזיקאי ומתכנת, ויחד התאימו את האלגוריתם כך שידע להתמודד עם גוף דינמי ולקרוא את דגם הנקודות הבלעדי שיש לכל פרט על הגוף. מאז נכנסו טכניקות כאלה לשימוש שוטף במיזמי צילום-זיהוי גלובליים.[2]

מחקר שבדק את התנועה של כרישי לוויתן בדרום הים האדום מצא שמרחקי התנועה של יצורי הענק האלה הגיעו לכמעט 3,000 קילומטרים. הם לא רק נעים, הם גם נאמנים – חלק מהפרטים חוזר לאותו מקום.

למשל, חוקרים מעמותת "כרישים בישראל" אוספים תמונות של כרישים מהמפרץ ומשווים אותן למסד הנתונים העולמי, כדי לבדוק אם אותו כריש נראה גם במצרים, בירדן או בערב הסעודית. כך גילו שפרט של כריש לוויתני שתועד באילת בשנת 2025, הוא אותו פרט שתועד בשארם א-שייח' 13 שנה קודם. הממצאים מלמדים גם על אזור התנועה הרחב שלהם: מחקר שבדק את התנועה של כרישי לוויתן בדרום הים האדום הראה שמרחקי התנועה של יצורי הענק האלה הגיעו לכמעט 3,000 קילומטרים.[3] הם מבלים במרחבים העצומים של הים הפתוח, נודדים בין אוקיינוסים וחוצים יבשות. הם לא רק נעים, הם גם נאמנים – חלק מהפרטים חוזר לאותו מקום בשנים עוקבות.

השראה בלתי צפויה מכוכבי השמיים. צילום ESO/H. Dahle :באמצעות Wikimedia Commons ברישיון CC BY 4.0

מה מאיים על הדג הגדול בעולם?

כנסו רגע לעמוד של הכריש הלוויתני בגלריית היצורים שלנו, אחרי שהתפעלתם מהתמונה ולמדתם עוד קצת על הענק העדין, ראו מה כתוב במשבצת מצב השימור – בסכנת הכחדה. אופיים הנודד והשחייה האיטית והרדודה שלהם הפכה את כרישי הלוויתן לפגיעים מאד: הם מגיעים למקומות שבהם ציד לא נאכף. אחד המקרים הזכורים והמצערים קרה באזורנו – הכריש הלוויתני שקיבל את השם אופק, "נתן" כמה הופעות מרגשות לאורך חופי הים התיכון, אבל אז ניצוד באזור חאן יונס.

נראה שהקרבה לבני האדם היא שמסכנת את הכריש הלוויתני יותר מכל. בעונות מסוימות הכריש הלוויתני (שרוב חייו סוליטרי) נוהג להתקבץ, ומקל על דייגים שבמו רשתותיהם הפכו אותו למין בסכנת הכחדה. גם כלי שיט מאיימים עליהם - כריש לוויתני נוטה לשחות קרוב לפני המים, לפעמים באזורים שבהם יש תנועת סירות, אופנועי ים וגולשים נלהבים מדי. על גופם של כרישי לוויתן רבים נראים חבלות מכלי שיט וציוד דיג.

מפרץ אילת קטן, צר, עמוס תיירות, כלי שיט ובני אדם – ובכל זאת מצליח מדי פעם לארח את אחד מבעלי החיים הימיים המרשימים בעולם. אז אם אתם בני מזל ונתקלתם בכריש הלוויתני המופלא הזה, הקפידו לא לחסום, לא לרדוף, לא לגעת, לא להאכיל, ולא להפוך מפגש נדיר להטרדה ואיום ממשי. מסתכלים, מצלמים בזהירות, ונותנים לו להמשיך בדרכו.

כל תצפית מרגשת כזאת היא גם בשורה טובה וגם תזכורת. בשורה טובה, כי היא אומרת שיש במפרץ אילת מספיק חיים ועושר כדי למשוך יצור כזה מהמרחקים, ותזכורת, כי היא מראה שהמערכת האקולוגית הימית כולה, מהפלנקטון ועד הדג הגדול בעולם, מחוברת בחוטים עדינים שאנחנו לא תמיד רואים. חייבים לשמור עליה.

הֲיָדַעְתָּ?

הפעם הראשונה שתואר כריש לוויתני באופן רשמי הייתה בשנת 1828. דייגים דרום-אפריקניים הבחינו בכריש באורך של כחמישה מטרים עם דגם מסקרן על הגב, ולכדו אותו עם צלצל. הוא הגיע לידיו של ד"ר אנדרו סמית', כירורג שהוצב בכוחות הבריטיים הנמצאים במקום, והוא שתיאר אותו. [4].

הֲיָדַאטָה?

כריש לוויתני יכול להגיע לאורך של כ-18 מטרים ואפילו יותר, רוב הפרטים שנצפים הם בין 12-10 מטרים. אוטובוס עירוני ממוצע מגיע לאורך של 12 מטרים.

נוצר באמצעות בינה מלאכותית