לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.
לילה, חושך, שקט במעמקי הים. פתאום, כאילו מישהו לחץ על מתג סודי, מתחיל אחד המופעים המרהיבים בטבע, סופה תת-ימית של כדוריות זעירות ססגוניות, מופע זיקוקים צבעוני. הלסת נשמטת - לפחות למי שהתמזל מזלו לחזות באירוע. הרי אין צולל או ביולוג ימי שלא חולם לצפות באירוע הקסום בזמן אמת. הבעיה היא שהרגע הזה כל-כך חמקמק שיש כאלה שכבר נואשו ותלו את הסנפירים. למה? כי כל זה מתרחש פעם בשנה, בחודש קבוע, בלילה אחד מסוים ולמשך כמה דקות בלבד, ולא תמיד יודעים מתי יגיע הרגע המיוחל. החוויה המהפנטת שהפכה לחלומו הוורוד של החוקר הימי, היא בעצם הילולת אהבה המונית וחובקת שונית, אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני בטבע. לאורך מאות קילומטרים ובתיאום מושלם, המוני אלמוגים ממין מסוים משחררים למי הים תאי זרע ותאי ביצית. חברים, המסיבה התחילה! אחרי שהם יסיימו את חלקם באירוע ויפנו את הרחבה, נכנסים הגלים לפעולה ומסיעים את תאי הרבייה לנקודת המפגש, אז מתכנסים התאים לספיד דייט שמטרתו אחת: יצירת הדור הבא של האלמוגים. הכל תקתק? מזל טוב! פגית חדשה באה לעולם, תינוק אלמוג שימשיך את המורשת וכמו אבות אבותיו אלמוגי האבן, ימצא את דרכו מהמים חזרה אל הקרקעית, יתיישב, ויבנה את השונית. איזה שעון בן חיל למה בעל חיים כריזמטי ושופע חן כמו אלמוג צריך את שירותי השדכנות של הים? כי אלמוג לא יכול להיכנס לבר ולחפש בת זוג או לרדוף אחריה כמו אריה בסוואנה. הוא צמוד לקרקעית הים, איך ילך?. כאן נכנס הפתרון היצירתי שמצא הטבע לאתגר: רבייה בעזרת "ספונינג", שחרור של ביציות ותאי זרע לים כדי שהשידוך יסתיים בחיים חדשים. העניין הוא שכדי שכולם יתארגנו ויגיעו לדייט באותו הזמן צריך לפתוח יומנים ולקבוע, אחרת כל אלמוג יארגן לעצמו מסיבה עצמאית בזמן המתאים לו. ואז, תאי המין ששחרר אלמוג אילתי שלשום בלילה, לא ייפגשו עם אלה של החברה מעקבה שלה נוח יותר היום. תאי הרבייה של האילתי לא יכולים לחכות, הם כבר נטרפו בים או סתם מתו. עכשיו, איך יקבע האלמוג עם החבר'ה כשאפילו קבוצת וואטסאפ אין לו? ובכן, עזבו אתכם מיומן פגישות של גוגל, ותכירו את מנגנון זימון הפגישה של הטבע, הדרך הנוחה והבטוחה לתזמן כדי שכולם יגיעו לחגוג באותה דקה. Two bright yellow fish swim over a vibrant coral reef illuminated under the night sky. חוגגים על הבופה. דגי פרפרון לבן-מצח מנשנשים את חומר הגלם של הדור הבא, צילם: תום שלזינגר איך ידע אלמוג מתי מגיע הרגע הנכון? מה גורם ליצורים קדומים מבחינה אבולוציונית, לפלוט תאים אל המים בתיאום מושלם? ובקיצור – מי שולח זימון? רק שתבינו, יש אלמוגים כל-כך סאחים שאפשר לכוון את השעון לפי תזמון הרבייה שלהם. אז מסתבר שממש כמו שלחסידה יש שעון ביולוגי שתפקידו לעדכן אותה מתי לנדוד, ולחצב יש שעון ביולוגי שמודיע לו מתי לפרוח, גם אלמוגים מופעלים על ידי שעון ביולוגי משלהם. כיוון השעון תלוי במחזורי השמש והירח אבל אצל אלמוגי השונית, השעון הזה שוכלל לרמה של שעון שוויצרי מדויק במיוחד – ברמה של מופע ירח ייחודי ביום מסוים בעונה מסוימת. עכשיו אפשר להבין למה אור מלאכותי ממסעדת חוף, טיילת או נמל, שמאיר את הים בשעות שבהן אמור להיות חושך בחוץ, משגע את השעון הביולוגי של האלמוגים. תחשבו רגע מה קורה לאלמוגים שחיים ליד עיר תוססת ומוארת ללא הפסקה כמו אילת - המון "ירחים" מאירים על החוף וקצת מסנוורים את אור הירח האורגינלי שבשמיים... [1-4] דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין וואטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. מה הלו"ז ואם כבר אילת: גם במצב הטבעי מערכת השעות של אלמוגי אילת שונה מאד משל אחיהם המרוחקים מאוקיינוסים אחרים. בזמן שבשונית המחסום באוסטרליה - מערכת שוניות האלמוגים הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - חלון הזמן לרבייה של כל החוגגים מהודק וקצר, כמה ימים אחרי ירח מלא, במפרץ אילת הסיפור הרבה יותר מעניין. ומאתגר. כל מין והלו"ז שלו - יש כאלה שמעדיפים מסיבות לילה ביוני ויש כאלה שבספטמבר; יש כאלה שבאחת בלילה ויש כאלה שבחמש בבוקר; וכמובן יש את כל אלה שמחרישים את מסיבות הקיץ, ואנחנו לא יודעים מתי הן קורות. הרבה חוקרים וצלמי טבע מוותרים על מועדוני הלילה שביבשה כדי להשתתף בסצנה הלילית של הים. קחו למשל את ד"ר תום שלזינגר, חוקר שמנסה לעשות סדר בלו"ז תזמוני הרבייה של האלמוגים. לקח זמן עד שהבין שהדרך "לדקור" את הרגע המדויק של כל מין ומין עוברת בחליפת הצלילה. כל ערב בחודשי הקיץ הוא עולה על ב' ונכנס לים לכמה שעות. אחרי מאות לילות בים, הטבלה מתחילה להתמלא, אבל יש עוד ים עבודה [5]. היום יש גם חוקרים שעובדים במעבדה על לפתח כלי זיהוי שיתפסו את האלמוגים על חם. אז התמונה הולכת ומשתפרת אבל רב הנסתר על הגלוי. Underwater coral colony spawning, releasing thousands of particles with a diver nearby at night. חלומו הוורוד של החוקר הימי. צולל בר-מזל מצטרף למסיבה, צילם: תום שלזינגר ויהי אור, ועוד אור ואי אפשר בלי לקלקל קצת את המסיבה. דמיינו את זה רגע: אתה בדרך למסיבה, הסוללה בפלאפון נגמרה, אין ווטסאפ, אין ווייז, ואין אנשים. איפה? מי? מה? מתי נפגשים?, זה מה שקורה למיני אלמוג מסוימים: הם פשוט איבדו כיוון, והסצנה הלילית ההמונית הבועטת הפכה לערב בינגו פנויים-פנויות במתנ"ס. אלמוגים מאותו מין פתאום התחילו לזייף – זה משחרר תאים בשעה כזאת וזה בשעה אחרת, זה בשבוע אחד וזה בשבוע אחר. וכשמאגר הפנויים-פנויות בכל לילה קטן מאד, הסיכוי ליצירת בוב הבנאי, האלמוג שייצר את דור ההמשך של השונית, קטן מאד. למה זה קורה? כי מרוב אור קצת קשה לראות את הירח, אור שבוקע ממאות נורות על החוף מפריעות למפיק הראשי של המסיבה לעשות את העבודה, ואיך הוא יכוון את השעון של האלמוגים? ואז, כשכל אלמוג מתרבה בזמן אחר, מרבית תאי המין נסחפים בזרם, נטרפים או מתים תוך שעות בודדות, והרעיון היפה של ים מוצף בתאי מין בו-זמנית לצורך מפגש פורה נשאר בגדר רעיון יפה. הבשורה הרעה היא שבניגוד להפרעות אחרות, הפרעות ברבייה מגלים בדרך כלל מאוחר מדי או שלא מגלים בכלל - אלמוג יכול לחיות מאות שנים, אנחנו נמשיך לשנרקל מעליו בכיף שלנו, ויקח זמן, אם בכלל, עד שנשים לב שאין לו דור המשך. הבשורה הטובה - כרגע מדובר בכמה מינים סוררים שסטו מהלו"ז ולא בכולם. היום יש ניסיונות נרחבים לטפל ולהילחם בשלל האתגרים של מפרץ אילת – ובהם גם ב"זיהום אור". כי בסוף, לכוון מנורה בטיילת או בכביש, להחליף לגוף תאורה מודרני ומדויק, ולעמעם את האור שלו לעוצמה הנדרשת – זה פתרון טכני כל כך פשוט, שיכול לאפשר לנו לשמור על השונית המרהיבה שלנו. והנה, גם אתם יכולים לעזור, ראו איך עושים שינוי. ניפגש במסיבת הקיץ הקרובה! הֲיָדַעְתָּ? רוב אלמוגי האבן הם גם זכר וגם נקבה והם מייצרים גם זרע וגם ביציות. קוראים לזה 'הרמפרודיטים', הלחם של הרמס ואפרודיטה. הֲיָדַאטָה? במפרץ אילת יש למעלה מ 150-מינים של אלמוגי אבן. מועדי הרבייה של פחות מחצי מהם ידועים למדע.