שלישיית מה קשור | מגזין שוניות אילת

טרי יוז העמיס את ציוד הצלילה, המצלמה והמבטא האירי ועלה על מטוס לג'מייקה. אלה שנות השבעים של המאה קודמת, ויוז הוא סטודנט צעיר ונלהב שנסע לעבוד במרכז המחקר Discovery Bay שלחוף הקריביים. כשיצא החוצה להכיר את האזור, לא האמין שנפל עליו כל הטוב הזה: המוני אלמוגים צבעוניים שלא משאירים מקום לפיסת קרקעית, שלל קיפודי ים שחורים בקרקעית נעים בקצב בלתי נראה וכמה דגים צבעוניים קטנים שחגים ו"מנקים" את האלמוגים מאצות. אז עוד לא היה צבע במצלמתו, אבל יוז תיעד את המראות ללא הפסקה, ספר, מדד והשווה נתונים בשונית, מבלי לדעת שהוא מתעד את מה שעומד להפוך להיסטוריה. מאז, במשך 17 שנים שבהן הפך מסטודנט אנונימי לזואולוגיה לפרופסור בעל שם עולמי, אסף יוז נתונים משוניות ג'מייקה. כלי הדגימה ששמשו אותו פוזרו בארבעה עומקים שונים, ב-14 תחנות לאורך 300 קילומטרים בצפון ג'מייקה. מה בעצם בדקו יוז וצוותו? שלושה דברים: את כיסוי האלמוגים – כלומר אחוז הקרקעית המכוסה באלמוגים, את כיסוי האצות ואת כמות קיפודי הים. כל הנתונים הומחשו בגרפים שמתארים שני עשורים בג'מייקה. המחקר של יוז, שהיה פורץ דרך במשך הזמן שארך ובקנה המידה הגדול, פורסם בשנת 1994 בכתב העת "Science" ועשה גלים – לא רק בחופי ג'מייקה [1]. מה קרה בג'מייקה? איך הפכה שונית עשירה ועמוסה ליער אצות ירוק? ובכלל, מה הקשר בין השלישיה - אלמוגים, אצות וקיפודי הים? האם יוז שכח לבדוק עוד גורם אייקוני בשונית - הדגים? נתחיל מהסוף: יוז לא לקח את הדגים בחשבון, כי הם פשוט לא היו שם כדי להילקח בחשבון. Smiling man wearing glasses and a white shirt with a blurred green background. Two graphs show coral cover declining and algal cover increasing from 1975 to 2000. היכה גלים ולא רק בג'מייקה. פרופ' טרי יוז והמחקר המפורסם, צילום: ARCCOE, Wikimedia Commons, CC BY-SA 4.0 לא צריך להיות מומחה גדול במאמרים אקדמיים כדי לראות משהו דרמטי מאד שקורה בגרפים - ואגב, מספיק להסתכל על שני הקצוות. אם בשנות השבעים כיסוי האלמוגים המפואר "ניצח" את שטח הקרקעית העירומה - באחת משוניות הדגל של ג'מייקה הוא אפילו עלה על 80 אחוזים - שני עשורים אחר כך הוא צנח בדרמטיות וגירד את ה-5 אחוזים בקושי. בשתי מילים: אלמוגים - יוק. לעומת זאת, אצל האצות נרשמו פריחה ושגשוג – ממצב של לשכב ולשמוע רגאיי קרוב לקו האפס בסבנטיז, האצות טיפסו בגרפים מעלה לכיסוי כמעט מלא על פני השונית בניינטיז. אין דרך אחרת לומר את זה: האצות ניצחו בנוק-אאוט, ויערות של אצות החליפו את אלמוגי השונית. למהפך הזה קוראים המדענים "היפוך פאזה". ומה עם הקיפודים? קיפודי הים ששרצו בשנות השבעים בכמויות של כמעט עשרה פרטים לכל מטר רבוע, כבר בקושי נראו בשטח, ובשנות התשעים אפילו לא הגיעו לפרט אחד למטר רבוע. מה קרה בג'מייקה? איך הפכה שונית עשירה ועמוסה ליער אצות ירוק? ובכלל, מה הקשר בין השלישיה - אלמוגים, אצות וקיפודי הים? ועוד שאלה כי אנחנו על הגל: האם יוז שכח לבדוק עוד גורם אייקוני בשונית - הדגים? רועה ואינו נראה זה הזמן לפריקוול: הדגים. יוז לא לקח אותם בחשבון, כי הם פשוט לא היו שם כדי להילקח בחשבון. כמעט. ג'מייקה שסבלה באמצע המאה הקודמת ממצב כלכלי קשה, קריסת החקלאות וגידול אוכלוסין מהיר, הפכה את הדיג לרשת בטחון חינמית לתושבים - אנשים יכלו לדוג באופן חופשי, סבסדו להם מנועי סירות ומלכודות תיל, בלי מכסות ובלי נעליים. כך נכנסו דגי השוניות למלכודות לא בררניות, וכך הם השתלטו על התפריט של הג'מייקנים. אחד הנפקדים הראשונים מהשונית היה התוכינון, דג גדול ובשרני שנחשב לרועה אצות רציני. עיקר הדגים שנעלמו מהשוניות לצלחות היו הפרטים הבוגרים, הגדולים, הבולסים, וכך נעלם כמעט כליל סקטור הגננים בעלי הסנפיר. דיג היתר חיסל גם את הדגים הטורפים שמסוגלים לפצח קיפודי ים, ומרגע שהם נעלמו מהשונית - קיפודי הים מסוג "דיאדמה" התחילו את פסטיבל הגננות הג'מייקני. אסון הטבע התורן - הוריקן "אלן", פגע בג'מייקה והרס בעיקר אלמוגי אבן בוני שונית מהסוג שיטית, שאנחנו מכירים היטב מהשונית שלנו באילת. משטחים שלמים של השונית נחשפו, והאצה הייתה שם כדי לנצל את הנדל"ן היקר שהתפנה. עם כל האירועים הדרמטיים האלה, לאלמוגים לא היה באמת סיכוי. A vibrantly colored parrotfish with green, pink, and blue scales swims near coral. רועה אצות נפקד, תוכינון. צילוםAlessandro Donà, Wikimedia Commons, CC BY-SA 3.0 כמי שמצוידים בערכת לסתות מחומשת וכישורים של מכסחת דשא, קיפודי הים פועלים כמו דחפור, מכסחים את האצות בעבודת גננות קיצונית. לכן, כשיוז הצעיר מגיע לראשונה לג'מייקה הוא עדיין נהנה מכיסוי אלמוגים מלא, כי קיפודי הים נתנו עבודה. אבל אז, פתאום, בשנות ה-80 מראה הגרף צניחה חופשית: מכמות הקיפודים היפה היא יורדת לפחות מעשירית. מה קרה לקיפודי הים? סרט אפוקליפטי - פתוגן שהוא מחולל מחלה קטלני. הוא חדר לשונית והעלים כמעט כליל את מכסחות הדשא בעלות התפקיד הכל-כך חשוב וקריטי. אז עכשיו אין לנו דגי שונית שמכרסמים אצות, ואין מכסחות דשא קוצניות. האצות שגדלות ביממה בקצב שאלמוגים גדלים בשנה, החלו מסתערות במלוא הכוח. לעזרתן הצטרף האדם: שפכים שהוזרמו אל הים, כמו גם דשנים חקלאיים, העניקו למים חנקן וזרחן ושאר ממתקים שאצות מאד מאד אוהבות, ולא אמורים להיות בשונית אלמוגים בכמויות גדולות. כך הן קיבלו בופה חינמי 7\24 וגדלו והתעצמו. כתבה: משחק עכור ג'מייקה כמשל אז מה היה לנו? דיג שיצא משליטה, הזרמת ביוב ושאר חומרים בעייתיים לשונית האלמוגים, ומחלה קטלנית אחת. ואז הגיעו איתני הטבע. בגרף של יוז רואים שבשנת 1980 הקו שמראה את כיסוי האלמוגים מרכין ראש – ירידה פתאומית בכמה עשרות אחוזים. כאן מתוודעים למורשתו ההרסנית של אסון הטבע התורן - הוריקן "אלן", שפגע בג'מייקה והרס בעיקר אלמוגי אבן בוני שונית מהסוג שיטית, שאנחנו מכירים היטב מהשונית שלנו באילת. משטחים שלמים של השונית נחשפו, והאצה הייתה שם כדי לנצל את הנדל"ן היקר שהתפנה. עם כל האירועים הדרמטיים האלה, לאלמוגים לא היה באמת סיכוי. הרוב המוחלט של שוניות ג'מייקה קרס. היופי הפראי מעשה ידי הטבע הושחת באופן שלא ניתן להתאושש ממנו, כמו שמערכת אקולוגית בריאה יודעת להתאושש. אפשר להסתכל על ג'מייקה כמשל. עד היום נחשב המחקר הג'מייקני של יוז לאבן דרך באקולוגיה של השוניות והוא אחד המצוטטים ביותר. למה? קודם כל כי סיפור הדינמיקה בין מרכיבי השונית מובהק כאן מאד. אבל המאמר היכה גלים כי הוא תמרור אזהרה גלובלי – הוא מדגים את הכוח ההרסני של הפרעות אנושיות שבכוחותינו לשנות, וגם איך הן משפיעות על היכולת של הטבע להתמודד עם הפרעות טבעיות. כתבה: קריסת מערכות יוז, שמכונה לא פעם "שומר הסף של השונית", המשיך לחקור את הקשר הזה בין "רעיית אצות" – Herbivory בלעז - לבריאות השונית. הוא חקר רבות גם את שונית המחסום באוסטרליה, ומתבטא נחרצות על הצורך הבהול לייצר לחץ מלמעלה ומלמטה כדי להקטין את פליטת גזי החממה. הוא קורא לחזק את החוסן המקומי של השונית – הגנה על דגי השונית, שיקום קיפודי הים ושמירה על איכות המים. למרות שממקום מושבו באוסטרליה הוא רואה את שונית המחסום הולכת וקורסת, הוא טוען שחלון ההזדמנויות צר - אבל לא סגור לחלוטין. באשר לג'מייקה, בעשורים האחרונים תושבים ואנשי סביבה החליטו לנסות להחזיר עטרה ליושנה: הם הקימו משתלות תת-ימיות לאלמוגים, קידמו שמורות טבע ימיות ונקטו באכיפה קפדנית על איסור דיג, ורתמו למאמץ את הדייגים והקהילות המקומיות כדי להבטיח שמירה ותחזוקה של השיקום – ופנינת הטבע שכמעט נעלמה שבה לחיים. גם אם היא עדיין רחוקה שנות אור מימי הזוהר. אצות VS קיפודי ים סוף מחקרי כחול-לבן שחקרו את משחקי הגומלין בין שחקני שונית האלמוגים, הם רבים ומגוונים. למעשה, בזמן שיוז הצעיר עבד בצפון ג'מייקה, יוסי לויה ותלמידו הודי בניהו – מגדולי חוקרי הים בישראל כיום – הניחו בקרקעית שוניות אילת לוחות רבועים. חלקם היו מכוסים ברשת וחלקם חשופים, וכולם הוצבו בארבע תחנות בקרקעית החוף הצפוני של אילת. המטרה הייתה - בין השאר - לבדוק את הקשר בין נוכחות קיפודי הים וגידול האצות. במשך שנה שלמה חזרו החוקרים מדי חודש למדוד את כיסוי האצות ובדקו את כמות הקיפודים החיים בכל מטר רבוע. אל הלוחות שצופו רשת לא יכלו הקיפודים להגיע, והאצה פרחה פי כמה בהשוואה ללוחות הפתוחים. עבודתם הייתה חלוצית במפרץ אילת, והדגימה את חשיבות רעיית האצות ותרחיש היפוך פאזה במערכת האקולוגית 15 שנה לפני שהמאמר של יוז פורסם. התשתית המחקרית שהונחה אז ממשיכה גם היום ובהרחבה [2]. בזמן שיוז הצעיר עבד בצפון ג'מייקה, יוסי לויה ותלמידו הודי בניהו – מגדולי חוקרי הים בישראל כיום – הניחו בקרקעית שוניות אילת לוחות רבועים. חלקם היו מכוסים ברשת וחלקם חשופים, וכולם הוצבו בארבע תחנות בקרקעית החוף הצפוני של אילת. המטרה הייתה לבדוק את הקשר בין נוכחות קיפודי הים וגידול האצות. עבודתם הייתה חלוצית במפרץ אילת, והדגימה את חשיבות רעיית האצות ותרחיש היפוך פאזה במערכת האקולוגית 15 שנה לפני פרסום המאמר של יוז. Diver researches coral reef, placing white monitoring devices on the underwater seabed. ממש כמו בדיקת דם תקופתית, גם "כיסוח הדשא" נדבק בתכיפות. לוחיות מכוסות וחשופות לבדיקת רעייה, צילמו: ניצן שגב ורותי ריף בשנת 2003 החל ההמכון הבינאוניברסיטאי באילת להפעיל את "תוכנית הניטור הלאומית של מפרץ אילת" [3]. התוכנית עוקבת ברציפות אחר מצב השוניות בזמן אמת בכלים משוכללים – מצלמות, חיישנים, לוחיות מעקב ועוד. רעיית האצות מקבלת חשיבות גדולה בתוכנית. ממש כמו בדיקת דם תקופתית, גם עניין הרעייה נבדק בתכיפות. עשרות לוחות חשופים ולוחות מכוסים ברשת - המרחיקים דגים וקיפודי ים - מונחים בכמה אתרים בקרקעית ומלמדים את החוקרים האם יש רעייה אפקטיבית. דגים "רועים" כמו דגי תוכי, נתחנים ואחרים נספרים, חיישני תנועה עוקבים אחר קיפודי הים, והנתונים מתפרסמים כל שנה בדו"ח מסודר כדי להעניק תמונה מלאה על יחסי רועים-אצות-אלמוגים, למנוע היפוך פאזה ולשמור על שוניות האלמוגים בריאות למעננו. איך אמר פעם יוז? " כחברה, זה בידיים שלנו לקבוע את מסלולן של שוניות האלמוגים, ולאן יגיעו". הֲיָדַעְתָ לפתוגן הקטלני שהחריב את אוכלוסיית קיפודי הים בג'מייקה כנראה יש משפחה גדולה. יש דמיון רב בינו לבין הפתוגן האלים שהפך למגפה עולמית ועשה שמות גם באוכלוסיית קיפודי הים בים סוף בשנים האחרונות. הבשורה הטובה שנזרית ארוכת קוצים נראתה לאחרונה שוב אצלנו בים. הֲיָדַאטָה? ארגוני הטבע שאחראים על שיקום השוניות בג'ימייקה מדווחים על עלייה בכיסוי האלמוגים מ־5.5% ל־19.18% תוך פחות מעשור, התאוששות מרשימה שנותנת פתח לתקווה. מה שבטוח כדאי לשמור על שוניות האלמוגים לכתחילה.

שוניות אילת

בתי גידול

עושים שינוי

מגזין

אתר

אל תפספסו אף סיפור