עמידות שעומדת במבחן | מגזין שוניות אילת

A vibrant coral reef ecosystem with diverse fish swimming through colorful corals. אלמוגי אילת. צילום: שאדי סמארה הקיץ הלוהט את שנת 2024 יתקשו המטאורולוגים לשכוח. למעלה מ-150 אירועי מזג אוויר קיצוני חריגים חסרי תקדים, תועדו. גלי חום קשים, שריפות, סערות והצפות פקדו את העולם. 23'-24' הייתה שנת אל-ניניו, תופעה אקלימית מחזורית שבה מתרחשת עלייה דרמטית בטמפרטורת פני הים באוקיינוס השקט והיא בעלת השפעה גלובלית. מטבע הדברים, הדאגה של אנשי הים והסביבה הופנתה לשוניות האלמוגים ברחבי העולם – בשלושים השנים האחרונות נכחדו כ-50 אחוזים משוניות העולם כתוצאה משינויי האקלים והתחממות האוקיינוסים. אלמוגים הם בעלי חיים הרגישים מאד לעליית טמפרטורה, ורגילים לטווח טמפרטורות צר יחסית, וחריגה קלה מטווח זה עלולה להוביל לעקה, הלבנה ומוות. למעשה, כבר היום קרובים מאד האלמוגים לגבול הסבילות, כך שדי בהתחממות של מעלה אחת או שתיים, כדי לגרום לאלמוגים עקה. עקה זו מאיימת על הקשר השיתופי הקריטי בין האלמוגים והאצות השיתופיות שבתוכם: אצות מיקרוסקופיות שגדלות ברקמת האלמוגים ומעניקות להם את רוב האנרגיה שהם צריכים. אם הקשר ניתק, הן נפלטות למים והאלמוגים "נצבעים" לבן, או ליתר דיוק – השלד הלבן של האלמוגים נראה דרך רקמותיהם השקופות שהתרוקנו מדייריהן, ולכן לתופעה קוראים "הלבנה". בקיץ הלוהט של שנת 2024 "בערו" מי הים לזמן ממושך, וסימני הלבנה נראו בכ-80 אחוזים מהשוניות בעולם. בחלק מהשוניות הגיע שיעור התמותה של אלמוגים מסוג שיטית – אלמוגי אבן שכיחים, לכ-90 אחוזים, סף הכחדה בפי המדענים. מה קרה אצלנו במפרץ אילת, מושבן של שוניות האלמוגים שלנו? נתוני התוכנית הלאומית לניטור מפרץ אילת הפועלת מהמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים, הראו שטמפרטורת המקסימום היומית הממוצעת באוגוסט הייתה 30.6 מעלות צלזיוס לעומת ממוצע רב־שנתי של כ-28 מעלות צלזיוס. טמפרטורת המקסימום היומית עלתה מעל ל־30 מעלות צלזיוס כבר ביולי, וירדה מ־30 מעלות רק בספטמבר, תקופה ארוכה במיוחד. ב-4 באוגוסט 2024 נמדדו כמעט 32 מעלות. עד לאותו קיץ הפגינו אלמוגי מפרץ אילת חוסן טבעי ייחודי מפני טמפרטורת מי הים הגבוהה ותופעת ההלבנה. גם בשנים חמות מאוד שקדמו לו, לא נצפתה הלבנה במפרץ אילת, אבל לא לעולם חוסן. באוגוסט של אותה שנה התקבלו דיווחים ראשונים על סימני הלבנה במין של אלמוגי אש, ובשבועות שלאחר מכן נצפו סימני הלבנה ביותר מעשרה מיני אלמוגים. יחד עם ניצני ההלבנה המטרידים, גל החום הממושך והקיצוני כל-כך שהכה באוקיינוסים באותה שנה, הוכיח שוב את עמידותן האיתנה של שוניות אילת. מדוע? כי לכאורה, לאור הטמפרטורה הגבוהה והזמן הממושך, היינו אמורים להיות עדים לאירועים דרמטיים ביותר של הלבנה גורפת ותמותה, ולא לאירועים נקודתיים [1]. חמישה מינים מאלמוגי מפרץ אילת שנבדקו בארבעה גלי חום ימיים רצופים שאירעו בשנים האחרונות לא היו אחידים בביצועיהם בפרמטרים, אבל הצליחו לשמור על עתודות האנרגיה שלהם. אצל חלקם אפילו נמדדה עלייה באספקת האנרגיה של האצות השיתופיות. האלמוגים הפגינו חוסן יוצא דופן שאין לו מקבילה בשוניות אלמוגים בעולם. Bleached white and healthy yellow and brown corals underwater in clear blue ocean water. ניצני הלבנה מטרידים. אלמוג אש מהסוג מילפורה מולבן בקיץ 2024 באילת, צילום: שי אורון מחקר שיצא בספטמבר של שנת 2025, ופורסם בכתב העת המדעי Science of The Total Environment מאושש שוב את העמידות התרמית הייחודית הזאת [2]. החוקרים - פרופ' מעוז פיין והדוקטורנטית נעמה רוז-קוכמן מהאוניברסיטה העברית והמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת, עקבו אחר חמישה מינים מאלמוגי מפרץ אילת בארבעה גלי חום ימיים רצופים שאירעו בשנים האחרונות, כולל בקיץ 2024. המינים שנבדקו אמנם לא היו אחידים ב"ביצועיהם" בפרמטרים שנבחנו, אבל האלמוגים הצליחו לשמור על עתודות האנרגיה שלהם, אצל חלקם אפילו נמדדה עלייה באספקת האנרגיה של האצות השיתופיות לאורך הקייצים. האלמוגים הפגינו חוסן יוצא דופן שאין לו מקבילה בשוניות אלמוגים בעולם. במילים אחרות, אם גל חום ממושך כמו שחוו השוניות במפרץ אילת בשנת 2024 היה מתרחש בשונית במקום אחר, התוצאה הייתה הלבנה מאסיבית וכנראה הכחדת השונית. ואילו אצלנו, תוצאות המחקר שבות ומראות כי שוניות צפון מפרץ אילת מגלות עמידות ועשויות להיות מעוזי ההישרדות האחרונים של שוניות האלמוגים. "הסבילות התרמית וההתאוששות יוצאות הדופן המודגמות כאן מדגישות את חשיבותו של אזור זה כמאגר גנטי פוטנציאלי למאמצי שיקום שוניות עתידיים", כתבו רוז-קוכמן ופיין במחקרם. "אף על פי כן, תצפית הלבנת האלמוגים בשונית הרדודה, המשפיעה על מספר סוגי אלמוגים, מצביעה על כך שאפילו מקום מפלט זה עלול להתקרב לקצה גבול היכולת שלו, ולשמש סימן אזהרה מוקדם". נראה שלצד החוסן הייחודי, סימני ההלבנה הספורדיים שנראו מלמדים שגם למערכת האקולוגית המרהיבה המקומית יש קו אדום. כשמונים אקווריומים מלאים במי ים הוצבו תחת סככה בחצר המכון באילת. לאור גלי החום ועליית הטמפרטורה העולמית לצד איומים ולחצים נוספים, פיין ושותפיו רצו לדמות עבור מיני אלמוגים מקומיים תרחישים סביבתיים אפשריים. באקווריומים אלה יכלו החוקרים לשלוט באופן מבוקר במשתנים ולבחון את תפקודם ומצבם הפיזיולוגי על האלמוגים. Man with short gray hair and black shirt in front of aquariums with marine life. לקדם מדיניות שימור אזורית כדי להגן על מי שעשויה להיות מאחרוני מעוזי השוניות. פרופ' מעוז פיין, צילם: איתמר גרינברג מקלט תרמי לאלמוגים בעמידות התרמית הייחודית הזאת הבחינו הרבה שנים קודם. פרופ' פיין ושותפיו היו הראשונים שהפנו את האצבע לתופעה. פיין הוא אקולוג ימי בעל שם עולמי המתמחה באקולוגיה, פיזיולוגיה וחוסן של שוניות אלמוגים באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת. בשנת 2013 הוא ערך מחקר בצפון המפרץ יחד עם פרופ' חזי גילדור ופרופ' אמציה גנין, שהראה שמיני אלמוגים שכיחים בצפון מפרץ אילת אינם מלבינים, ומפגינים שרידות אפילו בטמפרטורות של כחמש מעלות צלזיוס מעל הטמפרטורה המקומית המקסימלית בקיץ [3]. כבר אז העלו החוקרים את הרעיון שמפרץ אילת עשוי לשמש כמקלט לשוניות אלמוגים מפני שינויי אקלים. את שורשי החוסן של אלמוגי מפרץ אילת נעצו בתהליכי ברירה טבעית של גנים עמידים לטמפרטורות מים גבוהות, שמתרחשת מזה אלפי שנים באזור מיצרי באב אל־מנדב, שער הכניסה הדרומי לים סוף מהאוקיינוס ההודי. הטמפרטורות הגבוהות השוררות שם אפשרו רק לפרטים ה"מצוידים" בגנים בעלי עמידות גבוהה לחום להיכנס לים סוף. אמנם במפרץ אילת הטמפרטורות נמוכות משמעותית מאלה שבדרום ים סוף, אבל האלמוגים שמאכלסים את המפרץ הם צאצאי האלמוגים שעברו את הסלקציה הזו, ולכן מצליחים להתמודד עם הטמפרטורות הגבוהות. באמצע העשור הקודם וכדי להעמיק עוד בעמידות יוצאת הדופן של האלמוגים, הקים פרופ' פיין במכון מעבדה מיוחדת: הסימולטור של הים האדום [4]. כשמונים אקווריומים מלאים במי ים הוצבו תחת סככה בחצר המכון באילת. לאור גלי החום ועליית הטמפרטורה העולמית לצד איומים ולחצים נוספים, פיין ושותפיו רצו לדמות עבור מיני אלמוגים מקומיים תרחישים סביבתיים אפשריים. באקווריומים אלה יכלו החוקרים לשלוט באופן מבוקר במשתנים – כלומר להזרים מי ים ולחשוף את האלמוגים לתרחישים גלובליים של טמפרטורה רמת חומציות, וגם לדמות הפרעות מקומיות כעלייה בריכוזי נוטריינטים (חומרי הזנה) או חומרים מזהמים, ולבחון את תפקודם ומצבם הפיזיולוגי של האלמוגים. בשנים הארוכות שהסימולטור פעל נערכו כמה וכמה מחקרים חשובים. באחד מהם שפורסם בשנת 2017, חשפו פיין והדוקטורנטית דאז במעבדתו ג'סיקה בלוורת'י, אלמוגי שיחן השכיחים מאד במפרץ אילת, למי ים בטמפרטורות הגבוהות בארבע מעלות ויותר מעל לשיאי הקיץ הטבעיים. האלמוגים המקומיים שמרו על תפקוד פיזיולוגי יציב והראו עמידות יוצאת דופן. המאמר בחן גם חשיפה לאור חזק, והממצאים הראו שרק בשילוב של חום קיצוני וזיהום אור בעוצמה חריגה נרשמה פגיעה מסוימת בתפקוד שלהם [5]. במחקר אחר ומפתיע מאד נמצא שבעליית טמפרטורה מתונה, תוספת של מעלה או שתיים, האלמוגים אפילו הפגינו ביצועים טובים יותר מבחינת יעילות הפוטוסינתזה שמבצעות האצות השיתופיות וקצב גידול הרקמה החיה באלמוג [6]. בתוך חדר סגור וחשוך בוחנים אלמוגים תחת תנאי תאורה שונים –תאורה המדמה עומק של עשרות מטרים בעומק הים, או כזו המדמה אור ירח במופעים שונים שלו. כיוון שרביית אלמוגים מתוזמנת על ידי אור הירח, האור שנחשפים אליו אלמוגים קריטי וכל אור אחר עלול לבלבל או למסך. Row of empty glass aquariums glowing with bright blue ultraviolet lights from above. ללמוד את הקשר בין רבייה ואור. אקווריומים של ניסויי תאורה. צילום: יעל פרוינד ניסויים חשובים נוספים נערכים במכון. בתוך חדר סגור וחשוך בוחנים אלמוגים תחת תנאי תאורה שונים –תאורה המדמה עומק של עשרות מטרים בעומק הים, או כזו המדמה אור ירח במופעים שונים שלו. כיוון שרביית אלמוגים מתוזמנת על ידי אור הירח, האור שנחשפים אליו אלמוגים קריטי וכל אור אחר עלול לבלבל או למסך. כאשר אזורי חוף וים מוארים בספוטים, פרוז'קטורים, נורות חזקות ועוד, צריך לבחון וללמוד את הקשר בין הרבייה והאור לעומק. איומים כחול-לבן בסיומו של המחקר של רוז-קוכמן ופיין נכתב: "כיוון שלגורמי לחץ גלובליים ומקומיים יש השפעות סינרגטיות מזיקות על החוסן התרמי של האלמוגים, יש צורך באמצעי שימור דחופים ומתואמים כדי להגן על מקלט אלמוגים ייחודי זה ברמה עולמית". לא רק האקלים מאיים על השוניות, לחצים מקומיים כבדים מתקיימים במפרץ אילת ומאיימים על מקומו כמקלט אקלימי: נוטריינטים שעלולים להגיע אליו בעקבות דליפת ביוב, הזרמת דשן מחקלאות והתפלת מי ים, עבודות פיתוח ובנייה, זיהומי נפט ועוד. אי לכך החוקרים קוראים לנקוט בצעדי הגנה ושימור מחמירים, ולקדם מדיניות שימור אזורית כדי להגן על מי שעשויה להיות שונית האלמוגים המשגשגת מהאחרונות בעולם. פרופ' פיין עצמו מעורב באופן עמוק בשיתוף פעולה בינלאומי וביוזמות לשימור חוצה גבולות באזור ים-סוף. הוא נמנה על מקימי מרכז מחקר בינלאומי לים האדום, שאיחד מדענים ישראלים ומדענים ממדינות האזור במטרה לפענח את סוד עמידותם של האלמוגים, ולקיים מאמץ משותף לניטור והגנה עליהן ופועל בשנים האחרונות להכריז על מפרץ אילת כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.ועוד פרט חשוב - פרופ' פיין הוא מנהל שותף של מיזם 'שוניות אילת'. לסיכום: יש לנו אוצר טבע תת-ימי נדיר שהוא פלא מקומי והוא מעורר תקווה עולמית, חייבים להסיר ממנו את האיומים, כדי שהוא ימשיך להיות כזה.

שוניות אילת

בתי גידול

עושים שינוי

מגזין

מידע

אל תפספסו אף סיפור